I fell in love with famous - התאהבתי במפורסם

הקדמה:
"יפה שלי,אהובה, אני יודע שאת כועסת עלי. אבל בבקשה תמשיכי לקרוא את המכתב הזה.
את בטח עכשיו חזרת הביתה ואת נמצאת בחדרך[זה ברור,הרי את קוראת את המכתב הזהה]..
אני יודע שאת כועסת עלי,מאוכזבת ממני וחושבת שאני בן אדם חרא. אני כל כך מצטער שפגעתי בך,ש"הצלחתי" לגרום לך לאבד את האמונה בי, שבגללי בכית הרבה.. אני כל כך מצטער.
אני יודע כמה דברים שהצלחת לגרום לי..הצלחת לגרום לחיוך שלי לעלות עוד יותר,הצלחת לגרום לי לשיר בחיוך ובאושר, הצלחת לגרום לי להבין שרק אותך אני אוהב, את הבחורה של חיי, הבחורה היחידה שאני אוהב.
דניאל,נונה שלי,אוהב כל כך,תשמרי בליבך את האהבה שלך אלי..לפחות בחצי הראשון של הלב.
אל תהי עצובה ואל תפסיקי לחשוב על החיים היפים, תפתחי את ליבך מחדש ותתאהבי מחדש.
תחזרי לחייך,לשיר,לרקוד,לשמוח! אל תוותרי על שמחת החיים בגללי,בגלל בחור שעשה טעות גדולה! שלא הבין איזה אוצר יש לו בידיים.
מודה לך כל כך על החצי שנה הזו, המדהימה. על החיבוקים,הליטופים,הנשיקות והסתם החיוכים.
אל תשכחי שבליבי תמיד תהיה.
אז זהו..הכל כבר נאמר, אני מפסיק לכתוב ..הדמעות זולגות והחנק בגרון ..לא יכול לעצור זאת יותר. אוהב ומתגעגע .
נשיקות, ליאם שלך 3> "

הדמעות שלי המשיכו לרדת..קראתי שוב ושוב את המכתב,לראות שזה באמת הוא,שהוא כתב את ז.שזה לא סתם בדיחה כי החברות שלי רוצות לעודד אותי.הוא באמת הלך..נעלם כאילו לא היה פה.
איך אפשר עכשיו להמשיך לחיות?איך אסתכל על עצמי במראה כל פעם?איך אפשר לחיות עם הרגשה רעה?הלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.. אתם בטח לא מבינים מה קורה...
שמי דניאל ,בת 18 ,אחות תאומה לשתי אחיות - טליה ואור.
עיניי בצבע חום דבש, שערי שטני חלק וארוך, גבוהה יחסית ורזה.
וכרגע..אין חבר.
איך הכל התחיל?
הוא התחיל ככה....